המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטין זצוק"ל

שנת לידתו: תרמ"ה
שנת פטירתו: תשל"ד

חיבוריו: 

המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטין זצוק"ל

מרן המשגיח זצוק"ל נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. משפחתו לא הייתה ממשפחות הרבנים, הוריו היו יהודים פשוטים שעמלו לפרנסתם. 

בגיל חמש נפטרה אמו והוהא נשאר ילד יתום ועני.

בגיל בר מצוה החל לעבוד כנער-שליח בחנות כדי  להרוויח כסף לפרנסתו, ולאחר מכן התחיל לעסוק במסחר.

יום שישי אחד, בהיותו בבית המרחץ גנבו ממנו את כל משכורתו. עובדה זו עוררה אותו לחשוב על אפסיות ענייני העולם הזה. בעקבות כך הוא עזב את עיסוקיו והחליט ללמוד תורה בישיבה.

את תחילת דרכו בלימוד התורה עשה בישיבת ראדין, שם עמל וקיבל תורה ממרן החפץ חיים ומרן המשגיח ר' ירוחם. כיוון שהגיע מ'חיי המעשה', בכניסתו לישיבה היה חסר מושגים רבים בלימוד, אך בכח הרצון שבער בו להצליח בלימוד התורה עלה בידו להשלים את הפערים. 

מרן המשגיח הגה"צ רבי ירוחם ליוואויץ זצ"ל שכיהן באותה התקופה כמשגיח בישיבת ראדין, קרבו מאוד ועודדו ללימוד המוסר. רבינו דבק במשגיח בכל מאודו וקנה ממנו את הנהגותיו ודרכו המוסרית. לאחר תקופה, משעמד המשגיח ר' ירוחם על תכונותיו המיוחדות, שלח אותו ללמוד ב'תלמוד תורה' בקלם.

בקלם שקע רבינו בלימוד התורה בעמל עצום ובהתמסרות מוחלטת מתוך החלטה ברורה להצליח ולהתעלות בתורה ועבודת הי"ת. שם קיבל את רוב תורתו ודרכו, בפרט מרבו המובהק הגה"צ רבי הירש ברוידא זצ"ל.

גם לאחר נישואיו המשיך ללמוד בקלם בעמל ויגיעה מופלאים. בהנהגתו המופלאה, מעולם לא איחר לסדר או לתפילה בישיבה, אלא היה מקדים זמן רב כדי להכין עצמו כראוי לתפילה. פעמיים בלבד איחר לתפילה והגיע בפסוקי דזמרה: א. כשנולדה בתו בתוך ביתו. ב. בימי המלחמה, כאשר הייתה הישיבה בקידאן ומסיבה הלכתית נאלץ להתעכב באכסניה.

בקלם סבל מעוני, דחקות ומבעיות בריאותיות, אולם רצונו העז לגדול בתורה עמד לו להתגבר על כל הנסיונות והמכשולים ולהמשיך בעמל רב את עבודת הלימוד והמוסר. מרגלא בפומיה: "העיקר שכל אחד יעבוד ויעמול על עצמו, בלי עמל אי אפשר להשיג שום מעלה באופן יסודי", ואכן רבינו עמל על עצמו לתקן את הנהגתו ומידותיו בדרך קלם, כאשר כל מעשה וכל תנועה נעשים רק לאחר מחשבה עמוקה ושיקול דעת.

עוד בהיותו בקלם התמנה לר"מ בישיבה לצעירים שם ומסר שיחות מוסר בפני הבחורים הצעירים. לאחר מכן התמנה למשגיח בישיבת קלצק. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מרן המשגיח הגה"צ רבי ירוחם ליוואויץ זצוק"ל עדיין לא שב לתפקידו בישיבה במיר, התמנה רבינו למלא את מקומו. אולם, כאשר חזר המשגיח ר' ירוחם לישיבה, מיד עזב רבינו את התפקיד ללא אומר ודברים והמשיך את לימודיו בישיבה כאברך מן המנין, הסתופף בצילו של ר' ירוחם והאזין בצמא לכל שיחותיו.

בסביבות שנת תרצ"ה עלה לארץ לישראל ושימש כמשגיח בישיבת פתח תקוה [-לומז'ה].

עוד בהיותו בקלם התמנה לר"מ בישיבה לצעירים שם ומסר שיחות מוסר בפני הבחורים הצעירים. לאחר מכן התמנה למשגיח בישיבת קלצק. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מרן המשגיח הגה"צ רבי ירוחם ליוואויץ זצוק"ל עדיין לא שב לתפקידו בישיבה במיר, התמנה רבינו למלא את מקומו.

לאחר פטירת מרן המשגיח ר' ירוחם, ביקש מרן רה"י הגרא"י פינקל זצוק"ל מרבינו לשוב לישיבה ולכהן בה כמשגיח. רבינו נענה לבקשה ושה לישיבה להמשיך את דרכו של רבו הגדול, מרן המשגיח ר' ירוחם. הוא התמסר באהבה רבה לכל תלמידיו ודאג הן לקומתם הרוחנית ועלייתם בדרך המוסר והן לרווחתם הגשמית.

בשיחותיו היה מדבר על דברים שהוא עצמו כבר השתלם בהם. הרבה לדבר על אמונה, כאשר הוא מכוון את תלמידיו לאמונה חושית בהי"ת בכל מקום ובכל מצב. המשגיח עצמו היה דוגמא מוחשית לאמונה זו, כאשר ניכר היה בכל תנועותיו כי הוא חש כעומד לפני המלך. מעולם לא נשען על משענת הכיסא ונראה היה דרוך כל העת לעבודת הי"ת.

בתקופת מלחמת העולם השניה, כאשר הישיבה גלתה מפולין לרוסיה, וילנה, קיידאן, קובה ולשנחאי, הנהיג מרן רבינו המשגיח זצ"ל את הישיבה יחד עם מרן רה"י הגר"ח שמואלביץ זצ"ל. על שולחנו עלו שאלות של חיים ומוות שנגעו למאות תלמידי הישיבה. פעמים מספר, ערך מרן המשגיח גורל הגר"א שעל פיו הכריע בשאלות קשות אלו. 

המשגיח עמד בכל תוקף על קיום סדרי הישיבה ועודד את התלמידים שהיו פליטים ולא ידעו מה קורה עם בני משפחותיהם שנשארו באירופה המדממת. גם בחודשים המועטים שבהם התפלגה הישיבה לשלוש קבוצות בעיירות שונות, טרח המשגיח ועבר ממקום למקום כדי לעודד את רוח תלמידיו ולהדריך אותם בדרכי עבודת ה' בתקופה קשה זו.

בסיום המלחמה הגיע לאמריקה, שם התקבצו סביבו קבוצה מתלמידי הישיבה שקיבלו את הנהגתו והדרכתו. אולם המשגיח לא יכל לסבול את השהות באמריקה הגשמית ועלה לארץ ישראל כאשר חלק מתלמידיו מצטרפים אליו. בעלותו לירושלים התאחד שוב עם מרן רה"י הגרא"י פינקל זצ"ל ובמשך כחמש שנים כיהן כמשגיח בישיבה בירושלים.

לאחר פטירת משגיח ישיבת פוניבז', הגה"צ הרב דסלר זצ"ל, נקרא מרן המשגיח ע"י הרב מפוניבז' לשמש כמשגיח ישיבת פוניבז' בבני ברק. המשגיח נענה לקריאתו וכיהן כמשגיח בישיבה פוניבז' במשך כעשרים שנה.