מרן רה"י הגאון הגדול רבי אליהו ברוך קמאי זצוק"ל

שנת לידתו: י"ט אלול ת"ר
שנת פטירתו: י"ב תמוז תרע"ז

חיבוריו: 

מרן רה"י הגאון הגדול רבי אליהו ברוך קמאי זצוק"ל

בהיותו בן שנתיים נפטר אביו ולאחר זמן נישאה אמו בשנית לגאון רבי חיים זאב יפה אב"ד שקוד. ר' חיים זאב גדלו כבנו ובהיותו בן י"ח שנים נשא הגרא"ב לאשה את בתו של ר' חיים זאב.

לאחר פטירת הגרח"ז יפה נבחר ר' אליהו ברוך לממלא מקומו ושמו התפרסם כת"ח ובקי עצום בכל מכמני התורה. לאחר תקופה עזב את הרבנות ועבר לבריסק ללמוד אצל מרן הבית הלוי. בשנת תרל"ח מונה בהמלצת הביה"ל לאב"ד קרליץ , לאחר מכן כיהן ברבנות בוועקשנא ובצ'כנוביץ.

בשנת תרנ"ט, בשל גידולה המהיר של הישיבה ועקב מחלתו של רה"י הגאון רבי אברהם טיקטינסקי, החליט רה"י לאחר התייעצות עם האדר"ת, רבה של מיר, להביא את הגרא"ב לכהן לצדו כר"מ בישיבה ולאחר שפרש ר' אברהם מראשות הישיבה מונה ר' אליהו ברוך לראש הישיבה. לאחר מינויו, שינה הגרא"ב את סדר הלימוד המקובל בישיבה בו למדו את הש"ס לפי סדר וקבע את סדר הלימוד בסדרי נשים ונזיקין, דבר שהתקבל לאחר מכן בכל עולם הישיבות. 

על גדולותו של הגרא"ב תוכיח העובדה כי עם בואו למיר בירך עליו הגאון האדר"ת בשם ומלכות ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" ו"שהחיינו".

בשנת תרס"א עלה האדר"ת לארץ ישראל והגרא"ב התמנה למלא את מקומו גם כרב העיירה מיר ובנוסף למסירותו לתלמידיו התמסר מאוד גם לבעלי הבתים בעיירה, מסר שיעורים ושימש כתובת לכל צרה ומצוקה.

על גדולותו של הגרא"ב תוכיח העובדה כי עם בואו למיר בירך עליו הגאון האדר"ת בשם ומלכות ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" ו"שהחיינו".

בשנת תרע"ו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה נאלצה הישיבה לנדוד לתוככי רוסיה. במסירותו הרבה לבני קהילתו, בחר הגרא"ב להישאר עמם בעת צרתם ומסר את ראשות הישיבה לחתנו מרן רה"י הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל.

אולם לאחר זמן לא רב חלה הגרא"ב ברגלו ונאלץ לנסוע למינסק לצרכי רפואה ובי"ט בתמוז תרע"ז השיב את נשמתו ליוצרה כאשר גדולי תורה והמוני בית ישראל מלווים אותו בדרכו האחרונה.