מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי אהרן דוד חדש זצוק"ל

משנתו בהנהגת הישיבה הייתה שלכל בחור מכל זרם ועדה יש מקום בישיבת מיר, גם אם אינו מוצא מקום בישיבות אחרות, כיוון שעצם החיבור למקום תורה אמיתי משפיע רבות וקובע חותם בהנהגת הבחור למשך שנים ארוכות. בדרך זו מצא מסילות לתלמידים רבים אשר נפשם נקשרה בנפשו ושמרו אתו על קשר גם שנים ארוכות לאחר שכבר עזבו את הישיבה.

דרכו בלימוד הייתה לימוד בעיון יחד עם הספק והרבה לדרוש זאת מתלמידי הישיבה. בנוסף, נתן דגש מיוחד על חשיבות התפילה בישיבה כיוון שראה בכך חלק מצורתו של בן ישיבה.

שיחותיו היו מבוססות על מאמרי חז"ל רבים, אותם היה שוזר יחד ומאיר באור מיוחד את דבריהם, עד שמתוך דבריהם היה מעמיד מהלך בהנהגות האדם, במידות ובמוסר, כביכול הוא אינו מוסיף מעצמו כלום.

במקום גדולתו שם אתה מוצא את ענוותנותו, לא החזיק טיבותא לנפשיה ולא חס על כבודו. נהג לומר, כי מרן רה"י הגרא"י פינקל זצ"ל אמר לו בזה"ל: "אל תצליח יותר מידי, תמיד תשאיר מקום גם לאחרים." הנהגה זו הייתה נר לרגליו במשך עשרות שנות הנהגתו. בכל מקום היה דואג לכבודם של אחרים וזונח את כבוד עצמו. 

גם בשנות זקנותו, כאשר נחלש גופו, היה טורח ונוסע שעות ארוכות ברחבי הארץ כדי להשתתף בחתונותיהם של תלמידי הישיבה. בכל מקום נתן את ההרגשה כי חתן זה הוא המיוחד שבחבורה, היה משמחו, רוקד ומרקיד את הציבור ומכבדו בפני ההורים והמחותנים.

ביתו היה פתוח תמיד בפני כל תלמיד ובפני נכאים וגלמודים אשר היה מקבלם במאור פניו ומצאו בו עצה טובה, נוחם ומזור לתלאותיהם.